מתי עליי להוסיף מלח לברכת השחייה

ישנם רבים הבוחרים להתקין כיום בריכות, המבוססות על מי מלח. בריכות מי מלח אינן כמו שחיה בים, במים מלוחים, אולם אם מוסיפים להן את כמות מי המלח הנדרשת, ייתכן והשוחים בהן כלל לא ירגישו את המליחות שבמים. ראשית, כמות המלח הנדרשת, לעומת כמות המים שבברכה, היא מזערית, וגם אם נדמה שמדובר בכמות גדולה. יש להוסיף כמות של 50 קילו מלח לכל 2,000 גלונים של מים, אם מוסיפים יותר מכך, אפשר יהיה לראות את השפעות המלח על הברכה, לרבות קורוזיה על מערכותיה השונות. ולכן, חשוב לבצע את החישוב המדויק לפני הוספת המלח לברכת השחייה ורק אחר כך להוסיף אותו. במידת הצורך, יש לבצע את ההתאמות הנדרשות.

איך זה עובד

המלח המיוחד שאותו קונים כדי להוסיף לבריכה הוא נתרן כלורי, כלומר שילוב של נתרן וכלור. הכלור שבמלח נועד להרוג את החיידקים שבברכה, ולאחר שעשה זאת הוא מתחבר חזרה אל הנתרן. תהליך זה, שנקרא "אלקטרוליזה" ונוצר תודות למערכת מיוחדת המותקנת בברכה, חוזר על עצמו שוב ושוב עד שמקבלים מים נקיים לגמרי. באופן זה לא סובלים מהשפעות הכלור עצמן, כמו ריח כימי חריף מאד במים וגם גירוי בעיניים או בעור. ככל שתהליך זה חוזר על עצמו יותר ויותר הוא מאבד מכמות הנתרן שבמלח. מסיבה זו חשוב לבדוק את רמות המלח במים כדי לדעת האם נדרשת כמות נוספת. באשר לאופן הוספת המלח לברכה, כל מה שצריך לעשות הוא לשפוך את המלח ישירות לברכה עצמה ולהפעיל את המערכת למשך 24 שעות לפחות כדי לקבל את כמות המלח הנדרשת במים.
עתה לאחר הוספת המלח, אתם יכולים לשבת רגל על רגל ולתת למערכת עצמה לעשות את העבודה. בזכות המלח תחסכו בהוצאות על הכלור, תיהנו ממים נקיים ללא כימיקלים מזיקים וכך גם תשמרו על הברכה שלכם לאורך שנים.

מערכת מלח: יתרונות – חסרונות

מתלבטים האם להתקין מערכת מלח בבריכת השחייה שלכם? במאמר הבא נפרט לכם את כל היתרונות והחסרונות של מערכת זו. אבל, ראשית, עליכם לזכור כי תפקידו העיקרי של המלח המוכנס לבריכת השחייה, הוא ליצור את הכלור הנדרש לצורך ניקיונה וסילוקם של המזיקים ממנה. הוא לא שם כדי להחליף את הכלור ולהפוך את מי הבריכה לבריאים יותר, שכן תוספת של המלח איננה שונה מכל תוספת של כלור לברכה.
בעזרת מערכת מלח אפשר לקבוע באופן מדויק את כמות המלח הנדרשת מבלי לגרום לנזקים מיותרים. השימוש במלח בבריכה איננו הופך את השחייה כמו לזו שבים, במים מלוחים. המלח שבמים איננו מורגש, אך זאת כל עוד מכניסים אל הברכה את הכמות הנכונה. המים, .שאליהם הוספו המלחים, זורמים במערכת המפרידה בין הנתרן לבין הכלור, שמהם מורכב המלח. הכלור מטהר את המים ואחר כך מתחבר חזרה אל הנתרן ויוצר איתו שוב את המלח. התהליך הזה חוזר על עצמו שוב ושוב עד שמי הבריכה נקיים.
אחד היתרונות במערכת זו הוא שאין צורך להוסיף כמות רבה של מלח, אלא אם כן הברכה התייבשה לחלוטין. מומלץ כמובן לבדוק את רמות המלח באופן שוטף ומדי פעם להוסיף כמות קטנה. יתרון נוסף, הוא החיסכון בכסף. לא צריך לקנות כלור ולהוסיף אותו למים. מצד שני יש חסרון גדול שחשוב לקחת בחשבון: למלח יש נטייה להתחמצן מה שעשוי לגרום לקורוזיה ולחלודה בחלקים השונים של הברכה, לרבות במערכות שבה. לשמחתנו ניתן למנוע זאת על ידי התקנת בריכה עם קירות, העשויים מפלדה מיוחדת שאיננה מושפעת ממצב של חמצון. כך הברכה עצמה איננה נפגעת מהמלחים המוכנסים אליה ואפשר לנצל את מערכת המלח מבלי לדאוג להשפעותיה השונות.